הכלב הוא חלק מהמשפחה, וזה מגיע לו להיות בתמונה. אבל צילום עם חיית מחמד מוסיף שכבה שלמה של אתגרים. הנה איך להפוך את זה לסשן חלק, במקום מרדף אחרי כלב מבוהל.
תזמון: תעייפו את הכלב לפני
כלל ברזל: סשן צילומים אחרי טיול ארוך או משחק אינטנסיבי. כלב עייף הוא כלב רגוע, קשוב, ומוכן לשתף פעולה הרבה יותר מכלב מלא אנרגיה שרואה מצלמה חדשה ומתלהב מכל דבר.
חטיפים וחפצים מוכרים
תמיד להביא את החטיף האהוב, וגם צעצוע מוכר. אני משתמש בהם כדי “לתפוס” את המבט של הכלב לכיוון המצלמה בדיוק ברגע הנכון. חטיף חדש שהכלב לא הכיר קודם עובד מצוין, מעורר סקרנות אמיתית ברגע הצילום.
מי אחראי על הכלב בזמן הצילום?
חשוב לקבוע מראש בן משפחה שאחראי על הכלב ולא נכנס לפריים, זה מונע כאוס. במעברים בין תנוחות, האחראי מחזיק ברצועה קלה, ומרפה רק לצילומים עצמם.
לוקיישן פתוח עדיף
לוקיישן בחוץ (פארק, חוף, שדה באזור אשדוד) עובד טוב יותר מסטודיו סגור לרוב הכלבים: פחות לחץ, יותר מרחב תנועה, ופחות רעשים מפחידים כמו פלאשים בחלל סגור. אם כן עובדים בסטודיו, שווה להימנע מפלאש ישיר ולעבוד עם תאורה רציפה (LED) שלא מבהילה.
תנוחות שעובדות
- כל המשפחה יושבת, הכלב באמצע: זה תמיד מוצלח
- תקריב על יד מלטפת + אף הכלב
- רגע ספונטני: ריצה, קפיצה, ליקוק. הרגעים הכי לא מתוכננים בדרך כלל יוצאים הכי טובים
מה אם הכלב לא משתף פעולה בכלל?
קורה. הפתרון: לצלם קודם את המשפחה בלי הכלב, ואז לשלב אותו בסוף הסשן כשהוא כבר הכיר את הסביבה ואת הצלם. גמישות וסבלנות הן המפתח, זה לא חייב לצאת מושלם בניסיון הראשון.
רוצים לתעד את כל המשפחה, כולל בן/בת הזוג הפרוותי/ת? בואו נתאם סשן שמתאים לקצב של כולם.